מירב היא אישה פעילה, שלא נמנעת מלעשות את מה שכל אחת אחרת עושה למרות שהיא יושבת בכיסא גלגלים וסובלת מחולשה בידיים. עבורה פעולות פשוטות לכאורה כמו חריזה, סגירת סוגרים, עבודה בחוט ומחט או סריגה הם לא דבר של מה בכך.
אין סוף של צבעוניות, גדלים וטקסטורות
למירב יש עדיין מחרוזת בחריזה פשוטה, אותה הרכיבה בחרוז כזה לפני 17 שנה כשאף אחד לא דיבר עדיין על תכשיטנות. "עד היום, שואלים אותי מאיפה זה", אומרת מירב. "תמיד אהבתי את זה, ידעתי שאני רוצה להשתגע עם זה, ורציתי משהו מעבר להשחלה פשוטה".
הקורס הראשון שלה בחרוז כזה היה 'תכשיטים עתיקים' עם המדריכה שרון. "התקשיתי למשוך את המחט דרך הרקמה והיא מיד אמרה שיש פתרון, והראתה לי פטנט איך למשוך את המחט גם כשקשה פיזית" מספרת מירב, "נמשכתי לזה ועשיתי קורסים עם המדריכות השונות. לא תיארתי לעצמי שאוכל לעשות דברים מסובכים כמו שאני עושה עכשיו."
אם כבר תכשיט, אז בגדול
בתחילת דרכה בקורסים, מירב עבדה עם 3 צבעים בלבד: שחור, כסף ושקוף. לאט-לאט היא נפתחה לצבעים ולשילובי צבעים, ועכשיו למשל קוסמים לה הצבעים הזוהרים של צהוב וורוד "שנראים כמו ממתקים". תהליך היצירה מתחיל מהגדרת המטרה של התכשיט: יומיומי או ערב. מה שבטוח, הוא יהיה בומבסטי כי מירב אוהבת תכשיטים שיש בהם נוכחות, שמאפילים על הבגד, עם תעוזה.
לשבור את החוקים
מה שמירב אוהבת בכל הטכניקות שהיא למדה זה שאפשר במסגרת החוקים של כל טכניקה "לשבור את החוקים" במידה כזו או אחרת וכך להגיע לתוצאה מקורית. "למדתי שאם אעשה את אותו התכשיט כמו שלמדתי אבל עם שינוי בגודל החרוזים, אז התוצאה תהיה שונה לחלוטין מהמקור", היא אומרת. זה מאפשר לה לבטא את עצמה למרות החוקים.
לעשות את הכל, ללא הגבלה
מירב לא מוכנה להתפשר, היא עושה את כל הפעולות בעצמה "החל מסריגות בחוטי שעווה ועד סריגות עם חוטים דקיקים, עבודה עם חרוזי 'דליקה' קטנטנים שלא חשבתי שאצליח לעבוד איתם", היא מספרת. "עם הזמן ועם ההכוונה של המדריכות בחרוז כזה, אני מצליחה למצוא פתרונות גם לדברים שהם קשים לי. אני מצליחה לעשות את הכל."
